האם תנאי החירום מצדיקים דחייה זמנית של ההליך הפלילי? השאלה טומנת בחובה איזון בין אחריות לאומית בעת מלחמה לבין השמירה על עקרונות היסוד של שלטון החוק. נימוקים מהותיים וכבדי משקל בעד ונגד מפי שופט מחוזי בדימוס
במפגש הישיר עם איראן, ישראל חשפה את חולשתו של משטר האייתוללות והוכיחה כיצד דמוקרטיה יכולה להוביל בעוצמה ובתחכום. הסיפור הזה הוא לא רק על ביטחון אזורי, אלא על שבירת פרדיגמות גלובליות מול איומים דיקטטוריים
במחנה המתנגדים טוענים שהמתקפה באיראן נועדה להרחיק את חקירת קטארגייט, בעוד שבמחנה המתלהבים מפרסמים כבר שטרות של 5,000 שקל עם דיוקן בני הזוג נתניהו. בתווך עומדים רוב הישראלים ששואלים אם אפשר להיות אחראי באותה המידה גם למחדל וגם להצלחה
ראש הממשלה רואה בעצמו במשך שנים את יורשו הרוחני של המנהיג הבריטי האגדי, מיתג את עצמו כ"מר ביטחון", ואז הגיע 7 באוקטובר. ההצלחה הצבאית באיראן היא שיאו של חזון בן עשרות שנים - אך האם גם הוא ייפול במבחן הקלפי כמו צ'רצ'יל?
בזמן שישראל הצליחה לספר לעולם סיפור ברור וממוקד על האיום האיראני, היא כשלה לבנות נרטיב עקבי ומוסרי בעזה, מה שהוביל לפגיעה בלגיטימציה הבינלאומית. זהו שיעור במנהיגות ובאומץ לספר את האמת, גם כשהיא קשה
הצלחת המהלך הצבאי מול איראן פתחה אפשרות היסטורית לעיצוב אזורי חדש. על ישראל להוביל חזון מדיני אמיץ, לגבש ברית ביטחון אזורית ולשלב הסדרה בזירה הפלסטינית - כדי להבטיח יציבות, ביטחון ושגשוג במזרח התיכון של 2025
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות את המוטיבציות בטהראן
מדיניות הסלחנות כלפי ראשי משטר הטרור היא שכפול של כישלונות העבר. חיסול הרצון לפצצת אטום ייתכן רק אם האייתולות יבינו: על שאיפה לפצצה משלמים בחיים
המדינה מציבה מיגוניות בגוש דן ובאזורים יהודיים נוספים - אך יישובים ערביים ושכונות ערביות ממשיכים להישאר מחוץ למעגל ההגנה, גם לנוכח ההסלמה הביטחונית והסכנות הברורות לחיי התושבים
מילואים ארוכים הם לפעמים מתנה לזוגיות. שירות המילואים הארוך בשל המלחמה פוגע בזוגות רבים. במקרים לא מעטים הפרידה המאולצת מהדקת את הזוגיות. הצורך ב"יחד" טבוע באנשים מאז הפסוק המקראי "לא טוב היות האדם לבדו" אבל לצידו קיימת גם כמיהה חיובית להפסקות זמניות
זו מלחמה מיותרת וצינית, שנולדה מתוך יוהרה ומהווה סכנה לחברה הישראלית יותר משהיא משרתת את ביטחונה. הגיע הזמן לניקוי מרעלים ולא להיגרר למעגל נוסף של הרס
מה שצה"ל והמוסד משיגים במלחמה מול איראן הוא בלתי נתפס, ונשיא ארה"ב כבר לוקח קרדיט מלא על מה שנעשה. עכשיו צריך להשלים את הניצחון. בישראל מבינים את זה, היחידה שצריך לדחוק בה היא ארה"ב שיכולה וצריכה להנחית על איראן את מכת החסד
בלי סיוע מהעולם המערבי והערבי, אין לישראל סיכוי להשמיד את פרויקט הגרעין. ההישגים הצבאיים המדהימים באיראן לא יהיו שווים דבר בלי הישג מדיני, אבל מי שאמור להביא את ההישג הזה מתנגד לו, כי הוא מאיים על שרידות ממשלתו
זה הסיפור על הדלת שהפרידה ביני, שמספר לכם על חוויותיי מהבוקר, לבין מי שהיה עלול להיות מוטל עכשיו בתוך שלולית של דם. אתם לא מאלה שנכנסים לממ"ד? עשו טובה ולפחות קראו עדות של מי שהיה סרבן מיגון לפני שתישארו בסלון
נפילת הטיל בבת ים חשפה את הצורך הקריטי במודיעין אוכלוסייה עדכני ונגיש בזמן אמת. ניהול רשימות דיירים יומיות בידי ועדי בתים הוא צעד פשוט שיעול לצמצם זמן חילוץ ולהציל חיים במציאות של איום טילים. כך נוכל לסייע לכוחות ההצלה לפעול מהר ולמנוע אובדן מיותר
אפשר שלא הייתה לו ברירה אחרת, אבל ראש הממשלה לקח את ההימור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הכריע דוד בן גוריון בעד הקמתה. כדור הרולטה מקפץ בין בת ים לטהרן, כשבוושינגטון עוקבים בעניין
ישראל נמצאת בנקודת שיא אופרטיבית במערכה באיראן, אך ניצבת מול איום של הידרדרות למלחמת התשה ממושכת שתפגע בהישגיה. ללא הכרעה מדינית ברורה ושיתוף פעולה בינלאומי, עלולה ישראל לאבד את יתרונה ולהיגרר למערכה מתמשכת שתכביד על המשק והחברה
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוחנת מקרוב את רמות הקרינה באיראן, אחרי שאתר ההעשרה בנתנאז נפגע קשות. ד"ר אייל פינקו, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, מסביר מה ההבדל בין מתקן העשרה לכור גרעיני, ומה הסכנה בתקיפה של הכור בבושהר
אנחנו כל כך רגילים לשלוף מהמותן ולאלתר, עד שאנחנו שוכחים שכשאנחנו רוצים אנחנו לא יודעים רק ליזום ולנצח - אלא גם להכניס את הסכין - ולסובב. ב-7 באוקטובר גילינו מה קורה כשאנחנו לא מוכנים, ב-13 ביוני הוכחנו שאולי, אכן "לעולם לא עוד"
הנשיא השתמש ברטוריקה קיצונית להסביר את הפקעת כוחות מהמשמר הלאומי של קליפורניה ושיגור החיילים לרחובות, כדי להוכיל לבוחריו שהוא ממש את אחת הבטחות הבחירות המרכזיות שלו - מאבק בהגירה. מנגד, המושל הדמוקרטי בונה את עצמו כמועמד אפשרי לבחירות הבאות
כולנו נזכור, עד יומנו האחרון, איפה היינו בלילה שבין חמישי ליום שישי ה-13 ביוני, שנת 2025. מה תהיה התוצאה והאם אפשר יהיה להסיר מסדר היום את הסכנה האיראנית? לכל השאלות הללו, יהיו תשובות בקרוב. מה שבטוח הוא, שהשמש תזרח גם מחר בבוקר ותמצא כאן את מדינת ישראל
חגיגות הגאווה לא יתקיימו, אבל המצעד האנושי שמילא את הרחוב בשעה מאוד לא שגרתית, הפתיע לטובה: הנה שוב הצליחו אויבינו במשימה שבה נכשלים מנהיגינו - לאחד את עם ישראל
רגע לפני שגולן עולה על הבמה מול אלפי מעריצים, חשוב להזכיר: תמיכה באדם שניצל את מעמדו וכוחו כדי לפגוע בנערות היא לא עניין של טעם אישי - אלא שותפות לתרבות שמוחקת את קולן של נפגעות ומגבה את הפוגעים
בעוד אלפי חיילים משרתים בכל גזרות הלחימה, המדינה מקדמת מתווה גיוס שמנוגד לאזהרת הרמטכ"ל - תוך השבת תקציבי הישיבות, סנקציות ריקות מתוכן והחמצת הזדמנות אמיתית לשוויון בנטל
כמו יפן שדחתה את דרישות ארה"ב ערב פרל הרבור, כך גם איראן רואה בהפסקת העשרת האורניום על אדמתה קו אדום. על רקע השמועות אודות תקיפה ישראלית קרובה נגד איראן בתמיכת ארה"ב, צריך להבין שעבור המשטר בטהראן עדיפה מלחמה על פני ויתור סמלי - גם במחיר הרס טוטאלי
במהלך החודשים האחרונים נשמעו יותר ויותר קולות בימין נגד ההשתמטות החרדית, אבל הדיונים הסוערים בוועדת חוץ וביטחון לא היו באים לעולם ללא בג"ץ והיועצת. התוצאה שוב קשה ומפלה, ושוב הזירה היחידה שבה אפשר יהיה להילחם בה היא בג"ץ
בלילה שבין רביעי לחמישי, קשיש בן 95 פסק: להצביע נגד פיזור הכנסת - ונתניהו נשם לרווחה. ההחלטה של הרב לנדו, היתה שיאו של משבר פוליטי שנמשך שבועות, הבעייתי ביותר מאז הקמת הממשלה. ומה יהיה עם חוק הגיוס? מה יהיה עם הלוחמים ותומכי הלחימה שצה"ל צריך? אלוהים גדול
הדיווחים לתקשורת על המתווה לחוק הגיוס מעלים שמדובר בהצעה שלא תשרוד את בג"ץ. הממשלה צפויה להיתקל בשני מכשולים משמעותיים: הצגת תוכנית הגברת האכיפה של צה"ל כלפי משתמטים ומענה לצו על תנאי של בג"ץ שמעוניין לקבל תשובה ברורה לאי אכיפת הסנקציות ושליחת הצווים
מעל 60 ילדים בבית ספרה של בתי עלמא מחכים לכיתה שלא תיפתח - לא בגלל חוסר מקום, אלא בגלל החלטה ריכוזית של משרד החינוך. במקום ריכוזיות מכבידה, יש להעניק לרשויות המקומיות סמכויות לפעול בהתאם לצרכים בשטח. למען שירות ציבורי יעיל, מותאם ודמוקרטי יותר
הדחת הוועדה המייעצת ל־CDC על ידי רוברט קנדי ג'וניור אינה חיזוק לאמון הציבור, אלא סימפטום לפופוליזם מסוכן שמחליף מומחיות בפוליטיקה. כשאמון ומקצועיות מתערערים - מגפות מהעבר עלולות להפוך שוב לעתיד
בעקבות ההסלמה האזורית גוברת האנטישמיות העולמית: מתקפות, הסתה ודמוניזציה נגד יהודים מתרבות. נדרשת פעולה תקיפה מממשלות, התקשורת והציבור כדי לבלום את הסכנה ולהגן על ערכים דמוקרטיים וזכויות יסוד
במשך שעות התנהל קרב בלימה נגד פיזור הכנסת. המשותף לכל ה"לוחמים": איש מהם לא בילה אפילו דקה בשדה קרב אמיתי, כמו זה שהם שולחים אליו את מי שכן מתגייסים. אדלשטיין יצא נבל או טיפש, מאחרים ממילא לא היו ציפיות. סיכום של מסמך הבנות שלא שווה את הנייר עליו נכתב
השתלטות צה"ל על הספינה "מדלין" נתפסה בישראל כהצלחה מבצעית שקטה, אך בעולם - כמפגן עוצמה מול סמלים של חוסר אונים. הניצחון לא היה בשטח, אלא בפריים שנתפס, לא בעימות - אלא בדימוי. בעוד ישראל עסוקה בהסברה, יריביה עסקו בבימוי מוצלח
כמו שעון קטארי, כשצריך להסיח את הדעת, נתניהו מוציא את הגרעין מהבוידעם. לפני התקציב? איראן. לפני פיזור הכנסת? איראן. דרעי כבר שמע על תאריך תקיפה, רק לא באיזו שנה. החרדים יודעים שנתניהו צוחק עליהם, אבל ממשיכים להאמין. העיקר עוד קצת זמן, עוד ג'וב, עוד סיבוב
בתוך שעות מטבח 7 באוקטובר, יהדות התפוצות, בעיקר רפורמים וקונסרבטיבים, התגייסו למען ישראל מכל העולם. בתגובה, בקואליציה משיבים להם בבוז, גידופים והתעלמות, וחברת כנסת משווה אותם לכלבים. הגיע הזמן להפסיק את ההשתקה ולהכיר באמת: אין מונופול על היהדות
בזמן שחלומות על נורמליזציה אזורית ממלאים את הכותרות, במציאות הפנימית שולט שיח של רוע, השפלה וביזוי כלפי החלשים והכואבים. דבריו של ח"כ רביבו לא היו פליטת פה, הם עדות לתרבות פוליטית שאיבדה את מצפונה. מורשת נתניהו, יותר מכל דבר אחר, היא הנורמליזציה של הרשעות
בזמן שאגודת ישראל ודגל התורה פועלות לפיזור הכנסת בשל הקיפאון בחוק הגיוס, ש"ס נמצאת בעמדה מורכבת יותר: אם תלך עם המפלגות החרדיות ותפיל את הממשלה - תסתכן באובדן תומכיה הימניים. אם תישאר עם הממשלה - תיתפס כמי שמפקירה את ערך לימוד התורה
המריבה בין טראמפ למאסק היא מראה של סכסוך זוגי: אותם יצרים, מניעים ואינטרסים שמופעלים בשל אגו פגוע. המשותף לאוהבים שהפכו ליריבים: הרס הדדי. והמילים? משוגרות מהמקלדת כאילו אין מחר, וקיימים רק עוקבים
בין סמטאות סיציליה לישיבות עבודה בלונדון, התחושות כלפי ישראל משתנות. כשאתה מציג את עצמך כישראלי, החיוך החם עדיין שם - אבל מיד אחריו מגיעות השאלות הקשות. גם יהודים טובי לב ברחבי העולם כבר לא שואלים על המלחמה, אלא על האיש שבזכותו היא לא נגמרת
לסביבתו הקרובה סיפר ראש המוסד לשעבר שהוא שוקל להתמודד ברשימה עצמאית לכנסת הבאה, אבל סקר וואלה גילה - הוא על סף אחוז החסימה, ועלול למצוא את עצמו מובס בחוץ • גם גנץ פתח את האפשרות לתחרות כדי לגרום לאיזנקוט להישאר - ומגלה היום עד כמה הוא פחות פופולרי מחברו
עם כוח והשפעה באה גם אחריות רבה, והיא מופנית לא רק למול הצורך להגן על המדינה, אלא גם כלפי החברה שבתוכה אנו חיים. העלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש בישראל מחייבת את הטכנולוגיה הישראלית להוות רשת ביטחון חברתית. זו אינה בחירה בין הלב לשכל - זו בחירה בשניהם
מחקר חדש מצביע על דמיון מטריד בין הרקע המשפחתי של טראמפ ופוטין, ומחזק את ההבנה שהפרעות כמו נרקיסיזם הן לא רק אישיות - אלא פוליטיות. אז אולי הגיע הזמן להפסיק לתת לפרשנים פוליטיים לנתח את נתניהו ולהביא פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיסבירו מה הוא מעולל למדינה
בעוד המוסדות האקדמיים ממשיכים לפעול כרגיל בזמן מלחמה, דור שלם של סטודנטים משרתי מילואים נדרש להצטיין בלימודים, לפרנס, לשרת - ולהתמודד לבד עם השחיקה. הגיע הזמן להפסיק להסתכל הצידה ולדרוש פתרון מערכתי, אחיד והוגן
ההערכה במערכת הפוליטית היא שנתניהו יצליח לפתור או לכל הפחות לדחות את המשבר שאמור לקחת אותנו אל הקלפי. למרות זאת, אם ייכשל הפעם, זה בדיוק בגלל הסיבה הזאת. תחליטו לבד האם מדובר בצחוק הגורל או ביד אלוהים
בנאום הפרידה שלו הצהיר אלוף זיני ש"כולנו משיחיים", אך המשיחיות איננה סמל לערכים נעלים - אלא להיפך, יש פה בלבול מסוכן בין ערכי המדינה לבין אידיאולוגיה משיחית שמקדשת אמת אחת ומציבה את המנהיג מעל החוק. ההיסטוריה מוכיחה - משיחיים כמוהו לוקחים אותנו לתהום
האיום האיראני חמור, אך החלטה על תקיפה מחייבת הנהגה יציבה, נקייה מאינטרסים אישיים ובעלת אמון ציבורי רחב. ממשלה שכשלה באסטרטגיה ביטחונית, פעלה לפירוק הדמוקרטיה ומונהגת בידי נאשם בפלילים - אינה מוסמכת להוביל מהלך הרה גורל כזה
כמו שמוכיח סקר וואלה, יש לא מעט סיבות למה יוסי כהן לא צריך להיות ראש ממשלה בישראל, אבל יש גם סיבה אחת, משמעותית מאוד, שבגללה הוא עשוי להיות היחיד שמסוגל להחליף את נתניהו. בינתיים הוא בקושי עובר את אחוז החסימה
בזמן שהחשוד בהשלכת בקבוק תבערה שוחרר תוך יומיים, הלוחם שעצר אותו נחקר, הואשם, נענש - ורק השבוע זוכה סופית. סיפורו של א', לוחם ימ"ס, חושף את מחיר הלחימה בקו הראשון
ישראל הפכה מאומה של שורדים לאומה של הורגים - בלי חמלה, בלי גבולות, ועם הנהגה שמטמיעה שנאה. אך עוד לא מאוחר מדי לבחור בדרך אחרת. על הדור הצעיר להקדיש מעשר מהיצירתיות, החוכמה והיזמות שלו לעתיד של פיוס במקום לעתיד של הרג
