ההטרלה היומית של נשיא ארה"ב קוראת לביטול משפטו של רה"מ והמהומה רבה. אין לייחס לה יותר מדי חשיבות, היא תדעך כשתגיע ההטרלה הבאה. גם אם זה מתואם וגם אם לא - מה שצריך להדאיג אותנו הוא שבינתיים דוחות סודיים דולפים, סנקציות מוסרות, ונפט איראני זורם חופשי לסין
למרות ההחלטה הנועזת לפתוח במלחמה עם איראן, חרף כל הסיכונים, נראה שהישראלים עדיין לא מוכנים לסלוח על 7 באוקטובר • הסקרים מציגים תמונה אחידה: לנתניהו אין אפשרות להקים ממשלה • עם זאת, אף אחד עוד לא יודע אילו אירועים מדיניים וביטחוניים עוד מחכים לנו
בתיק החמור בתולדות המדינה נגד ראש ממשלה מכהן, ברור שההכרעה עוד רחוקה. כשההליך המשפטי הופך לשנים של מאבק, יוזמה להסדר טיעון אינה כניעה - אלא אפשרות להפגין אחריות, איזון מוסדי ושמירה על האינטרס הציבורי
שר האוצר הסביר לנו היום בתכנית ברדיו 103 למה בלבנון ובאיראן הוא חתם על הפסקות אש, ולמה בעזה - מול אויב מובס וחלש פי מיליון, אסור לסגור את המלחמה. התשובה האמיתית היא שהחלום של סמוטריץ' הוא התנחלויות בעזה, גם אם זה יעלה בעוד ליטרים מדם הבנים שלנו
לפני שנה בדיוק, ב-25 ביוני 2024, קבע בג"ץ כי הפטור מגיוס לחרדים פקע, אך שנה אחרי אין שינוי ממשי בשטח. הפסיקה השמרנית לא הובילה לשוויון, לא לשינוי חברתי ולא לגיוס חרדים, והפער רק החריף
דווקא כשהכול רועד - נפתחת הזדמנות לעצור, להסתכל פנימה, ולבחון: האם אתם מתפקדים, או רק שורדים?
הפגיעות של השלטון הנוכחי בולטת מאי פעם, אך את ההפיכה לא נוכל לעשות במקומם. ההיסטוריה מלמדת - מהפכות מצליחות רק כשהן מבית, שחרור אמיתי לא נכפה מבחוץ. הניצחון האמיתי יגיע כשהאיראנים ייקחו את גורלם בידיהם, בדיוק כמו שההיסטוריה שלהם מחייבת
אלוף (מיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, התייחס לאפשרות של איראן להתחמש: "להקיף את איראן מכל עבר ולהחליש אותה ואולי פעם ייווצרו התנאים להפלת המשטר", אמר. "יש לנו חטופים, זה אסון נוראי. זו חובה ייעודית ואסטרטגית"
שש אחרי המלחמה: ראש ממשלה נואם כמו מנהיג ערבי, הרמטכ"ל כמו פוליטיקאי, טראמפ משפיל אותנו בפני כל העולם, הציבור מפוחד ואיראן נהנית מהספק. כמה נקודות למחשבה ביום שאחרי, זה שבו התבשרנו גם על נפילת שבעה לוחמים בעזה
האופוזיציה והתקשורת התגייסו למאבק מול האיום האיראני, אך ההנהגה ניצלה את המלחמה להמשך המאבק במערכת המשפט: לוין תקף את נשיא העליון, ונתניהו התחמק מלהכיר בו. עכשיו השאלה היא: האם המערכה מול איראן תסייע לנתניהו להעביר את מינוי דוד זיני לראש השב"כ
בגין ואולמרט הובילו מבצעים כירורגיים שהרחיקו את האיום הגרעיני ושמרו על ביטחון המדינה במחיר מינימלי. נתניהו, לעומתם, בחר בדחיינות שהובילה את ישראל לשפיכות דמים ולמלחמה אזורית מתמשכת. ההצלחה הטקטית באיראן לא יכולה לטשטש את הכישלון האסטרטגי שהביאנו עד הלום
העימות בין ישראל לאיראן הפך למבחן עולמי למדיניות החוץ של ארצות הברית. כיצד תגובת וושינגטון משפיעה על מאזן הכוחות באסיה, על בעלות בריתה ועל שאיפותיה של סין אצל שכנתה?
המאבק עם איראן אינו רק על טילים וסנקציות, אלא על זהות ותודעה שנבנו על טראומה היסטורית בת 1,400 שנה. המערב יוכל להתמודד עם אתגרי טהראן רק אם יפנים את עומק השורשים התרבותיים והמיתולוגיים שמניעים את מדיניותה
במערכה ההיסטורית מול איראן, כשארה"ב מצטרפת לראשונה למאבק, נחשפה שוב חולשתה של מקהלת הפרשנים. זהו רגע שמחייב את התקשורת לחשבון נפש ולהחזרת הענווה והיושרה המקצועית, כדי לשקם את אמון הציבור
בזמן שהשמיים נסגרים והקרבות מתעצמים, פסגת השלום בפריז מזכירה לנו שהכוח הצבאי לבדו אינו מספיק. רק חזון מדיני ובריתות אזוריות יובילו לביטחון ויציבות אמיתיים
לאחר התקיפה ההיסטורית על מתקני הגרעין של איראן, זוהי קריאה לחיזוק החברה הישראלית, הגברת הדמוקרטיה ותיקון מערכת המשפט, לצד החזרת החטופים ובניית עתיד משותף של כבוד ושיח מאחד
המשטר האיראני הנוכחי הוא אריה פצוע שלא יוכל לספוג את העלבון ויחפש אלף נקמות. ללא חיסול משטר הטרור הזה, העולם ימשיך להידרדר לעבר כאוס. רק הפלתו תביא שלום וביטחון לישראל ולעולם
שפה היא לא רק כלי תקשורת אלא גם מפתח להבנת עומק תרבותי, אמוני וזהותי. ישראל נדרשת לאמץ סדר יום מזרחי-מסורתי, כזה המחבר אותה לאזור ולמורשתו, ובכך מאפשר לה לפעול מתוך עוצמה מקומית ובשורה מוסרית לאזור כולו
נתניהו מגשים כעת את כל מה שחלם עליו והחזיר את הילת המנהיגות והדימוי של "מר ביטחון" שהתערער מאז 7 באוקטובר • אלא ששום דבר טוב לא מאיים עליו אחרי שאבק המלחמה ייעלם, והסוגיות הפוליטיות שמכתימות מורשת יחזרו • שאלת השאלות: האם נתניהו יידע למנף את המצב הנוכחי
בתוך מציאות מתוחה וירי בלתי פוסק, מאות צעירים יהודים גילו עד כמה עמוק הקשר שלהם לישראל -וסירבו לוותר עליו גם בשעת משבר
הפעלת כוח מרחוק הוכיחה את עצמה, אך שמירה על זהותה היהודית והדמוקרטית של ישראל מחייבת עיסוק עמוק ומפוכח בסוגיית השטחים וביחס לתושביהם, בטרם יהפכו חלופות מסוכנות לבלתי נמנעות
רגע של חישוב מסלול מחדש על ידי כל המעורבים במלחמה באיראן, הוא הזדמנות טובה לבדוק כיצד הפך חלום השלום הלא מציאותי של השמאל, לפנטזיה ימנית מציאותית עוד פחות
אני מודה שחשבתי שארצות הברית לא תתקוף, לפחות לא בזמן הקרוב. טעיתי. בשעת כתיבת מילים אלה, הכדור עובר למגרש האיראני. לכאורה, יש להם שלוש אפשרויות רעות, וטוב שכך - אבל עדיין מקנן חשש קטן שישנה גם אפשרות רביעית
03:04 לפנות בוקר: מפציצי B-2 של טראמפ תוקפים, ציר הרשע קורס, ותוכנית הגרעין האיראנית מושמדת - למען נכדיו היהודים | טור של צביקה קליין, עורך ה-JERUSALEM POST
המחשבה על מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית נשמעת אוטופית, אבל האם היא נאיבית יותר מהאמונה שההרתעה תמיד תעבוד? האם כוח שנועד להגן על המחזיק בו לא עלול להפוך לאיום על עצם הלגיטימיות שלו? לא עדיף להתנהל בשקיפות וללכת לדה מיליטריזציה, כמו גרמניה ויפן בשעתן?
עוז הרוח שאנו מראים לעולם בימים אלה הוא שיעור מביך עבור מנהיגים במערב, שדואגים מתגובת המוסלמים במקומותיהם וחוששים להיות מעורבים בעימות צבאי כלשהו
הם הסבירו לנו שהדיבורים על תקיפה באיראן הם ספין שנועד לסייע לנתניהו להצלת הקואליציה שלו ועצירת משפטו, לעגו לו כשנאם נגד תוכנית הגרעין והמציאו סיפורים ש"איבד" גם את ראשי מערכת הביטחון וגם את התמיכה של טראמפ. איזו סיבה יש להקשיב על המציאות מעיתונאים כאלו?
מבצע "עם כלביא" לא נולד מאומץ אלא מכורח. האיש שבישל את הפצצה האיראנית מנסה כעת למתג את עצמו כמציל האומה - תוך כדי שהוא ממשיך לפרק כל מה שבנה את חוסנה של ישראל מבפנים. וגם: איך קרה ששרה מודרה מסוד התקיפה?
האם תנאי החירום מצדיקים דחייה זמנית של ההליך הפלילי? השאלה טומנת בחובה איזון בין אחריות לאומית בעת מלחמה לבין השמירה על עקרונות היסוד של שלטון החוק. נימוקים מהותיים וכבדי משקל בעד ונגד מפי שופט מחוזי בדימוס
במפגש הישיר עם איראן, ישראל חשפה את חולשתו של משטר האייתוללות והוכיחה כיצד דמוקרטיה יכולה להוביל בעוצמה ובתחכום. הסיפור הזה הוא לא רק על ביטחון אזורי, אלא על שבירת פרדיגמות גלובליות מול איומים דיקטטוריים
